על ספורט, גדילה והתבגרות


על ספורט, גדילה והתבגרות

דוד, נער בן 14 פנה עם הוריו למרפאתי כי הרחיקו אותו מקבוצת הכדורגל בה הוא התאמן. המאמן טען שהוא נמוך מדי ומשקלו קטן מדי. הוא עוד לא התחיל להתבגר, והאב מבקש טפול בטסטוסטרון כדי שיגדל ויהיה חזק יותר. ראיתם פעם את התמונה של ילדי כתה ח' שרצים בתחילת שעור הספורט? מובילים החזקים והגדולים, שכבר נמצאים בשלב מתקדם של התבגרותם המינית. בסוף הטור רצים הקטנים שעוד לא התחילו את התבגרותם.

בגיל זה, בו הנתונים הגופניים חשובים להם כל כך, עוסקים הילדים כל הזמן בהשוואות לבני גילם, והמאחרים בהתבגרותם נשארים מאחור תרתי משמע. ילדים בני אותו גיל יכולים להיות שונים מאוד בגודלם במועד התבגרותם ובחוזק שלהם. לכן נשאלת השאלה אם זה קביל שילדים בעלי מבנה גוף שונה כל כך יתאמנו וישחקו באותה קבוצת גיל. בספורט יש כמובן יתרון לאלה שמבוגרים יותר ולאלה מהילדים שהתבגרו מוקדם יותר. במחקר מעניין שנעשה באמריקה גילו החוקרים במקרה ולהפתעתם שרוב גדול של שחקני הפוטבול המקצועיים נולדו בחודשים ינואר עד מרץ. כשניסו לבדוק מה הסיבה, גילו שבקבוצת הגיל שלהם בגיל ההתבגרות, בבית הספר, הם היו גדולים וחזקים מאלו שנולדו בסוף השנה. בשלב זה מגיעים ציידי הכשרונות לבתי הספר ומזמינים את השחקנים הטובים, החזקים והשריריים להצטרף למועדוני הפוטבול. היתרון מגיל 13של הנער החזק ילווה אותו לכן כל חייו. יתרון עקב התבגרות מוקדמת ישנו גם במשחקי כדור אחרים, שחיה ומקצועות האתלטיקה השונים. בגיל 13, נער ממוצע גדל כמעט סמ' לחודש. ילידי ינואר היו גבוהים ב10 סמק מילידי דצמבר, ובהתאם גם מתקדמים יותר בשלבי התבגרותם.

ההורמון הגברי טסטוסטרון מאיץ את גדילתם של מתבגרים, אך גם מגדיל ומחזק את שריריהם, מגדיל את הלב ונפח הריאות שלהם ומעלה את מספר כדוריות הדם האדומות שלהם. כל אלה יחד גורמים לכך שלבנים יש בממוצע כושר גבוה יותר מלבנות, ושהכושר הגופני עולה במהלך ההתבגרות, ומוקדם יותר אצל המקדימים בהתבגרותם.

במועדוני הכדורגל באנגליה, אליהם מגיעים ילדים מוכשרים מכל העולם, מנסים בשנים האחרונות שיטה חדשה הנקראת "הקבצה ביולוגית" – biobanding . מקבצים את הילדים בקבוצות על פי שלב ההתבגרות שלהם ולא על פי גילם הכרונולוגי. את הילדים שרק מתחילים את התבגרותם מאמנים יותר בטכניקה, ואצל הגדולים והחזקים מדגישים את אימוני הכושר והכוח.

ומה לגבי ילדות שמתעמלות? למה הן כל כך קטנות בחוגים, בנבחרות ובתחרויות הבינלאומיות? האם בגלל שהן מתאמצות יותר מדי? במחקר שנעשה בארצות הברית גילו החוקרים שהמאמצים שמשקיעות המתעמלות הצעירות מבחינת לב-ריאה אינם גדולים במיוחד. חלק גדול מהזמן מושקע במתיחות, בלימוד צעדי ריקוד ובלחכות בתור. מאידך הלחץ הנפשי הוא ניכר כשילדה בגיל ההתבגרות מתעמלת 30 שעות בשבוע ונמצאת בדרכים 10 שעות נוספות. גם הפחד מנפילה מלחיץ אותן. גורמי לחץ אלו יכולים לעקב את ההתבגרות של המתעמלות, וקומתן הנמוכה נותנת להן יתרון בספורט. החוקרים סכמו שהילדות המתעמלות הן "שבויות של הגנים שלהם".

אבל בעיקר, המתעמלות הצעירות והילדים שמתאמנים בכדורגל הם שבויים של הורים אמביציוזיים. אלו מוכנים להשקיע כסף וזמן כדי שילדיהם יצליחו בספורט תחרותי בציפייה לתגמול בעתיד, שבו יזכו כמובן רק לבודדים. בארה"ב יקבלו הילדים המצטיינים (2% מהספורטאים הצעירים) מלגות לימודים באוניברסיטאות הטובות, אך בארץ גם זה לא קיים. מספרת לי חברתי מניגריה ששם אימון הילדים להצלחה בספורט היה לשיגעון לאומי, וכדי להצליח מסלפים ההורים את גיל הילדים. אך בעוד שבארץ הילדים רוצים להתקבל לקבוצות הגדולים, באפריקה מנסים הגדולים להתקבל לקבוצות הקטנים כדי להצטיין שם. ההשקעה מצד ההורים והילדים אינה סבירה, אינה הגיונית ואינה תורמת באמת לרווחתו של הילד.

הבנות מתחילות את התבגרותם בטווח הגילים 8-12 והבנים בין 9-14. גם אם הילד אינו חולה, כדאי להכנס פעם לרופא/ת הילדים ולבדוק האם ההתבגרות המינית מתרחשת כפי שהיא אמורה לקרות.

לקריאה נוספת: http://edge-growth-maturation.net.technion.ac.il/bio-banding-for-adolescents-in-sports/


Featured Posts
Recent Posts
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Classic
  • Twitter Classic
  • Google Classic

© 2023 The Journalist. Proudly created with Wix.com