תוצאות מעבדה באינטרנט


תוצאות מעבדה באינטרנט

הסיבה השכיחה ביותר לפניות אלי מהורים לילדים היא עקב קבלת תשובות מהמעבדה ובקשתם לפענוח המשמעות: "קבלתי מהמעבדה תשובה שלילדי יש רמה של FT4 של 12 ורמה של TSH של 5. האם זה תקין?" FT4 הוא הורמון בלוטת התריס וTSH הוא הורמון יותרת המוח המפקח על בלוטת התריס.

הבעיה העיקרית בפניות מסוג זה היא שהמלה "ילדי" נותנת מעט מאוד מאוד מידע לגבי הילד, פרט למינו. רמות ההורמונים משתנות עם הגיל, עם מבנה הגוף (רזה/שמן), לעתים ביחס לשעות היום או הלילה, האם הוא חולה (חום) או בריא, ובעיקר, התוצאות תלויות אחת בשנייה. ירידה ברמת הורמון אחד, או מרכיב אחר בכימיה של הדם, מלווה בשינוי ברמת ההורמון השני.

הגישה הישירה של הקהל לתוצאות הבדיקות זאת התפתחות חדשה שמגיעה כמו דברים אחרים באמריקה. היא מאפשרת גישה חופשית לדוחות בדיקה ללא תיווך התשובות על יד רופא. הדבר נועד להעצים את הקהל כדי לקחת תפקיד פעיל יותר בהחלטות הבריאות שלו. אך גישה נוחה לתוצאות מציבה את הנבדק או ההורה בעמדה של אחריות גדולה יותר. אתה עלול להיתקל בתוצאות מורכבות של דוחות מעבדה וזה מחייב אותך להבנת הבדיקות.

אלא שהבנת הבדיקות זה לא תמיד פשוט, והיא דורשת לעתים הרבה רקע רפואי שבד"כ אין לצרכן הבריאות הרגיל. זה משאיר אותו עם יותר שאלות מתשובות. נראה לי שתוצאות מעבדה באינטרנט מטרתן בעיקר לעודד את ההורים לדון בתוצאות עם הרופא שמכיר את הילד. באמצעות אתר האינטרנט תוכל להכין את השאלות לרופא.

טווח הנורמה

דוחות מעבדה מפנים תשומת לב לתוצאות שהן מחוץ לטווח הנורמה (לא הנורמלי) על ידי הדגשתם. בדרך כלל האות "H" ליד התוצאה אומרת שהתשובה גבוהה יותר מטווח הנורמה ו "L" מתכוונת לנמוך. בחלק מהמעבדות יש גם הפניה לתוצאות קריטיות. תוצאות אלה עלולות להיות מסוכנות והן מדווחות מיידית מהמעבדה לרופא שהזמין אותן.

בעולם אידיאלי, טווח הנורמה היה לוקח בחשבון את כל המשתנים שמשפיעים על רמת החומרים שנבדקים: את הגיל, המין, מבנה הגוף, שעת היום ואת רמת כל החומרים האחרים בדמו של הנבדק. זה לא קורה, ולכן הרבה פעמים יגיד לכם הרופא שאמנם הבדיקה אינה בטווח, אך בסדר בשביל הילד שלכם, או להפך: היא בטווח הנורמה אך אינה תקינה לילדכם.

כמה דברים שכדאי לדעת על טווח הנורמה:

א. תוצאה נורמלית במעבדה אחת יכולה להיות חריגה באחרת. חייבים להשתמש בטווחים שסופקו על ידי המעבדה בה בוצעה הבדיקה.

ב. תוצאה נורמלית אינה מבטיחה בריאות. אם כל תוצאות הבדיקה הן בתוך טווח הנורמה, זה סימן טוב, אך גם זה לא ערובה שהכול בסדר. עבור בדיקות רבות, יש חפיפה בין תוצאות מאנשים בריאים וחולים, ולכן יש עדיין סיכוי כי יש בעיה מבלי שתבחין בכך.

ג. התוצאות משתנות במהלך מחלה, ובדיקה בטווח הנורמה בשלב מוקדם של המחלה יכולה להיות בלתי תקינה כשהמחלה מתקדמת.

ד. תוצאה חריגה לא אומרת שהילד חולה. טווח הנורמה מבוסס על טווח סטטיסטי בקרב אנשים בריאים וכולל בד"כ 95% מהנבדקים, כך ש2.5% מהבריאים נמצאים מעל הטווח ו2.5% נמצאים מתחתיו. הילד יכול להיות אחד מאותם 5% של אנשים בריאים מחוץ לטווח הסטטיסטי, במיוחד אם הערך שלו הוא קרוב לטווח.

ה. טווח הנורמה נקבע על ידי אסוף דגימות דם מאנשים בריאים. זה נעשה בד"כ מדמם של אנשים שגרים בסביבת המפעל שמייצר את הבדיקה ועל אנשים בטווח גילים מוגדר. הטווח יכול להיות שונה בארצות אחרות או בגילאים שונים.

שיטות מעבדה

להבנת התוצאות צריך להבין לעתים קרובות את השיטה בה היא בוצעה, וזה כמובן לימוד ממושך, מעבר למה שמשקיע רוב הציבור. שיטות מעבדתיות מבוססות על עקרונות מדעיים מתחומי הביולוגיה, הכימיה והפיסיקה. השיטות הן כמו של מתכונים בספר בישול. חלק מהמתכונים הם מסובכים ודורשים דרגות מומחיות שונות, ולעתים קרובות יש יותר משיטה אחת כדי לבדוק את אותו חומר.

הורמונים הם מהחומרים הקשים יותר לבדיקה עקב הרמה הנמוכה שלהם בדם. כך למשל הריכוז של ההורמון הנשי אסטרוגן נמדד ביחידות של פיקוגרמים (מיליונית של מיליונית של גרם) לליטר, בהשוואה לדוגמא לגלוקוזה או נתרן שריכוזם בדם הוא כגרם לליטר. עקב רמתם הנמוכה, רק לפני כ50 שנה הצליחות החוקרים לפתח שיטות לבדיקת הורמונים, והפיזיקאית האמריקאית רוזלין יאלו קבלה פרס נובל על פתוח שיטה כזאת יחד עם שותפה ברגסון שמת טרם הענקת הפרס (פרס נובל ניתן רק לחוקרים חיים). השיטה נקראה בדיקה רדיו-אימונולוגית, והיא משלבת שימוש בחומר רדיואקטיבי ובנוגדנן להורמון. ככל שהשיטה סבוכה יותר כך רב הסיכוי לטעויות, אם כי כיום רוב השיטות הן אוטומטיות ומשאירות מעט אפשרויות לטעות.

לסיכום

נחמד שיש לנו גישה ישירה לתוצאות, אך ההבנה שלהן היא מורכבת. ילדינו הם יותר מורכבים מ2-3 מספרים שמגיעים מהמעבדה. אי אפשר לשלוח את התוצאות ברשת ולצפות שיבין אותן מי שלא מכיר את הרקע ולא בדק את הילד. הדרך היחידה להבין את הבדיקות היא לחזור לרופאה שרשמה אותן ולבקש הסבר. אך עכשיו כשכבר ראיתם את התוצאות תוכלו להתכונן למפגש ולהכין שאלות מושכלות.


Featured Posts
Recent Posts
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Classic
  • Twitter Classic
  • Google Classic

© 2023 The Journalist. Proudly created with Wix.com