מגפת ההשמנה בילדים


  • הארץ, 13/7/2004

  • מגפת ההשמנה בילדים

  • זאב הוכברג

  • מזה עשור מתחוללת בעולם המערבי מגפה קשה של השמנה, והיא נותנת אותותיה במבוגרים, אך גם בילדים. בארה"ב מוגדרים כ60 אחוז מהילדים כבעלי משקל עודף וכ40 אחוז שמנים. בארץ המצב אינו כה קשה, אך גם כאן שכיחות ההשמנה הנה בעליה מדאיגה. לילד השמן סיכוי ניכר להיות למבוגר שמן, לחלות בסוכרת, ביתר לחץ דם ובמחלות לב. ממדיה של המגיפה גדולים מכל מגיפה אחרת במאה השנים האחרונות, והיא כבר עצרה את הקידום שחל ב100 השנים האחרונות באורך החיים שלנו. החוקרים סבורים שבשנים הקרובות נראה אף ירידה באורך החיים עקב מגפת ההשמנה. לאור חומרת המצב מפתיעה ההתעלמות ממגפת ההשמנה. רשויות הבריאות אינן נוקטות צעדים לטפול בה ובתי הספר אינם מתגייסים למניעתה. ורק לאחרונה גלתה התקשורת את המגיפה.

  • בחודש שעבר התכנסו בים המלח טובי המומחים בעולם בנושא השמנת ילדים בניסיון להגדיר את המגפה, את סיבותיה, את סכנותיה, את הדרכים למניעתה ואת שיטות הטיפול בה. התקשורת ידעה על האירוע ולא מצאה לנכון לדווח עליו או לשוחח עם המומחים שהגיעו לכאן, אך הציבור ראוי לדעת, להיזהר ולפנות לטיפול בילד השמן בטרם יופיעו סיבוכי המחלה.

  • המין האנושי התפתח תחת תנאים של מחסור, בהם היה יתרון לאגירת שומן. יתרון זה היה בעל משמעות אבולוציונית, ולכן שרדו אוגרי השומן. על הרקע הגנטי הזה הופיע המזון העשיר והזול מחד וחידושי הטכנולוגיה מונעי התנועה מאידך, וגרמו לעליה הדרסטית בהשמנת ילדים. את הרקע הגנטי שלנו לא נוכל לשנות, אך מוטלת עלינו החובה לשנות את אורח החיים ההרסני של ילדינו.

  • פחות מ3 אחוז מהילדים השמנים סובלים ממחלה הגורמת להשמנתם. אלו בעיקר מחלות הורמונליות או גנטיות הגורמות להפרעה במאזן האנרגטי. אצל הרוב המכריע של הילדים המאזן האנרגטי מופרע על ידי אורח החיים. המאזן הזה מורכב משלשה גורמים: כמות האנרגיה שנכנסת – הדיאטה, כמות האנרגיה שיוצאת – הפעילות הגופנית, ומנגנון הבקרה.

  • מנגנון הבקרה ממוקם בחלק המוח הנקרא היפותלמוס. חיישן המנגנון מכיר את כמות השומן שבגוף ודואג שהיא לא תשתנה. מאחר והחיישן הוא תוצר של אבולוציה שדאגה שנשרוד בתנאי רעב, הוא איננו מכיר את תופעת ההשמנה. עבורו כל ירידה במשקל הנה סימן למצוקה של תת תזונה. כשהשמן בן 150 הקילוגרמים יורד למשקל 145 קילו, מתריע החיישן על סכנת רעב ומפעיל את מנגנוני חילוף החומרים להתגונן. זהו המנגנון המונע הצלחתן של דיאטות הגורמות לירידה מהירה במשקל. כשמוכרים לכם דיאטה ומבטיחים ירידה של 20 קג' בתוך חודש, זה הוא כשלון ידוע מראש. לאחר ירידה של 20 קילו תבוא עליה גדולה יותר. הדרך היחידה לרדת במשקל היא להתחכם למנגנון המוחי. ירידה מ150 ל149 קג' לא תפעיל את החיישן, הוא יתרגל למצב החדש, ואז, אחרי חודש, ניתן יהיה לרדת קילו נוסף ל148 קג'. תוכנית הטלוויזיה המראה כהצלחה ירידה של 5 קג' תוך שבוע במשקלו של המנחה השמן מטעה את הציבור. המנחה אמנם יירד 20 קג' במהלך השבועות הקרובים, אך ההיפותלמוס שלו ידאג לכך שכל אחד מהק"ג האלה יימצא את מקומו חזרה לשיפולי ביטנו.

  • השמנת ילדים נמצאת ביחס הפוך לשכבה הסוציאלית. ילדים ממשפחות עניות אוכלים אוכל עשיר יותר בקלוריות, בסוכר זמין (כמו זה הקיים במשקאות קלים) ובשומן, ודל יותר בפירות בירקות ובפחממות מורכבות. מתבגרים ממשפחות מעוטות יכולת אוכלים יותר אוכל מהיר, שהוא בעל ערך תזונתי נמוך וערך קלורי – שומני – סוכרי גבוה. רשתות האוכל המהיר מגישות משקאות מתוקים במידה בלתי סבירה ובגודל כוס בלתי מקובל. אלו מלווים בכוונת תחילה באוכל מתובל הגורם להרגשת צימאון נוסף.

מגפת ההשמנה ניתנת לעצירה. אך לשם כך על החברה להתגייס כפי שעושה חברה הנמצאת בסכנה. זה אינו זול, אך זה זול יותר מהטיפול בשמנים ובסיבוכיהם. כל המהלכים הבאים הוכחו כמונעים השמנה:

  • הייעוץ צריך להתחיל עוד לפני ההריון: להוריד משקל עודף, לא לעשן המהלך ההריון ולעסוק בפעילות גופנית/ במהלך ההריון איזון רמות הסוכר.

  • לאחר הלידה, הנקה למשך 3 חדשים לפחות. מניעת שתיית יתר בתינוק.

  • השמנה בחדשים הראשונים לחיים דורשת בדיקת רופא.

  • ארוחות ללא טלוויזיה.

  • מנות מוגבלות בגודלן וללא תוספות.

  • הוצאה מבית הספר של קיוסקים המוכרים אוכל קלוקל, והתקנת ברזי שתייה.

  • ספורט חובה בבית הספר יום יום במשך שעור שלם.

  • גני משחקים נוחים לפעילות המשפחה. ילדים בריאים אינם עולים המדרגות נעות או המעלית.

  • הוצאת טלוויזיות מחדרי השינה.

  • חינוך הורים, מורים וגם רופאים לגבי סיבות ההשמנה.

  • חינוך לתזונה נכונה החל מהגן.

  • הגדרת השמנה כמחלה, עם כל המשתמע מכך לגבי השקעה בריפוי מחלות.

  • חינוך ילדים לזיהוי פרסומות שליליות.

  • חיוב היצרנים לדיווח על גבי האריזה לפי קבוצות גיל.

  • פרסומות מעודדות פעילות גופנית.

  • משחקי וידאו הדורשים פעילות גופנית.

  • קורסים ותכניות לבישול בריא על פי המטבח האופייני לכל קבוצה.

  • חינוך המורים להוראת תזונה ופעילות גופנית בכל כיתה וגיל.

  • תגמול לבתי ספר המכניסים חינוך כזה.

  • הקצאת משאבים לכל הנ"ל דרך מיסוי מאכלים עתירי קלוריות ומכשירים מונעי פעילות גופנית.

  • תמריץ כספי לחברות המפתחות אוכל בריא.

מסלולי אופניים ושבילי הליכה.

אז מי אומר שאין מה לעשות כנגד מגפת ההשמנה?

פרופ' הוכברג הוא נשיא האגודה האירופית לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית (2003-4)


Featured Posts
Recent Posts
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Classic
  • Twitter Classic
  • Google Classic

© 2023 The Journalist. Proudly created with Wix.com