במעבר מגדילת היונק לגדילת הילד הצעיר

במעבר מגדילת היונק לגדילת הילד הצעיר

בהשוואה ליונקים אחרים, בני אדם נולדים בלתי בשלים וחסרי ישע, הם עוברים תקופת ינקות קצרה יחסית ליונקים אחרים ויחסית למשך חייהם הארוך, והם המין היחידי שיש לו ילדות כשלב התפתחותי - שלב נטול הורמוני מין בין הינקות לתקופת הנעורים שתגיע בגיל 6-7 (Juvenility). למעבר מגדילת הינקות (I) לגדילת הילדות (C) אנחנו קוראים ICT –Infancy Childhood transition ולעיכוב בICT אנחנו קוראים DICT -delayed ICT , ויש לו השפעה חשובה על הגדילה והקומה בגיל המבוגר. DICT הוא המנגנון לויסות הגובה של כ44% מהילדים נמוכי הקומה עם משקל לידה תקין וללא מחלה אנדוקרינית, המופנים למרפאות אנדוקריניות לילדים כסובלים "מקומה נמוכה אידיופטית" – ולא אתייחס כאן לאבחנה המוזרה הזאת שהמציאה תעשיית הורמון הגדילה.

אני מתייחס כאן ל ICT ככלי בשרות אסטרטגייה של פלסטיות בעיתוי המעבר מינקות לילדות על מנת להתאים את הגובה לתנאים הסביבתיים ואספקת האנרגיה. בני אדם הסתגלו למשברי אנרגיה על ידי הקטנת גודל גופם, והתאמות אבולוציוניות למשברי אנרגיה לטווח הקצר של דורות בודדים משתמשות במנגנונים אפיגנטיים המשנים את גיל הICT ואחראים לגובה הבוגר.

שלבי תולדות החיים

"תולדות החיים" הוא מודל ביולוגי והתנהגותי מתוך תורת האבולוציה, המבוסס על ביולוגיה השוואתית. תולדות החיים הן מנגנון של האסטרטגיה שהאורגניזם משתמש בה כדי להקצות את האנרגיה שלו לגדילה, לתחזוקה, לרבייה, לגידול צאצאים לעצמאות ולהימנעות ממוות. אצל יונקים, האסטרטגיה מתייחסת לשאלות כגון באיזה שלב התפתחותי להיוולד (כאמור, בלתי בשל), באיזה גיל להיגמל (כאמור, צעיר), מתי להיות עצמאי לתזונה והגנה עצמית (במעבר לנערות), מתי ובאיזו תדירות להתרבות (7 ילדים בחברות ללא תכנון משפחה) ובאיזה גיל למות (אחרי גיל 80). במהלך האבולוציה האנושית, ילדות והתבגרות נוספו כשלבי חיים חדשים בהשוואה לקופים. לפיכך, להומו ספיינס יש חמישה שלבי חיים מובהקים אחרי ההריון וטרם היותו למבוגר פורה: ינקות, הנמשכת בין 24-36 חודשים; ילדות, שנמשכת 4-6 שנים בין ינקות לאדרנרכה, שלב הנעורים juvenility, שנמשך 2-4 שנים בבנות ו4-6 שנים בבנים; התבגרות, שנמשכת 3-5 שנים ותחילת הבגרות – מסוף ההתבגרות ועד היותו של הנער למבוגר מתפקד.

אנתרופולוגים שואלים כיצד שרד המין האנושי לנוכח תולדות חייו שכוללות ינקות חסרת אונים עם הנקה קצרה, כשהסוד הוא תקופת הילדות הארוכה, כשהצאצאים כבר אינם יונקים אך עדיין תלויים להגנה ולאספקת מזון בסיוע ההורים והקהילה. לשאר היונקים ואף לקופים הגדולים אין שלב ילדות, והם עוברים ישירות מינקות לנעורים בגיל 5-6.

כצרכנית אנרגיה עיקרית, הגדילה ממלאת תפקיד חשוב בתולדות החיים, והיכולת לשנות את מהלך הגדילה בשלבי חיים מסוימים, לקצר או להאריך את שלבי החיים ואף להוסיף או למחוק שלבי חיים, מספקת תכונה הסתגלותית לסביבה. בהתבסס על ניתוח פרמטרים של גדילה, חילק יוהן קרלברג משבדיה את הגדילה לשלושה שלבים המשקפים את מנגנוני הבקרה האנדוקריניים - ינקות, ילדות והתבגרות ( (ICP. שלב הינקות של המודל מתחיל באמצע ההריון ןנגמר בגיל 2-3 שנים בערך, ונחשב כתלוי בתזונה בלבד ללא בקרה הורמונלית. שלב גדילת הילדות במודל מתחיל בממוצע בגיל 9 חודשים בשבדיה (ו10 חודשים בישראל), לפני שנגמרת גדילת הינקות, ונמשכת עד הבגרות והפסקת הגדילה. ובגיל ההתבגרות מופיעה האצת הגדילה המוכרת. מודל ה- ICP לא הכיר את שלב הנערות כשקצב הגדילה יורד בהדרגה.

לאחר האטה הדרגתית בגדילת התינוק, קצב הגדילה עולה באופן פתאומי בין גיל 6 ל -14 חודשים. שינוי זה מגדיר את המעבר לגדילת הילדות. כשהמעבר הזה מאחר (DICT) והילד מתחיל מאוחר את גדילת הילדות שלו, כל חודש של עיכוב מביא לגירעון גדילה של 0.9 ס"מ. לפיכך, ICT מוקדם או מאוחר בטווח הנורמלי של 6-14 חודשים טורם להבדל גובה של 7.2 ס"מ, וICTמאוחר מאוד בגיל 18 חודשים מייצר גירעון של 8 סמ' בגובה. לילדים עם DICT יש דפוסי גדילה נורמליים של הינקות ושל הילדות, והאירוע היחיד החריג הוא התזמון של ICT. עם שרסטין אלברטסון ווילקנד הראינו ש 44% מהילדים עם "קומה נמוכה אידיופטית" או SGAהיו עם DICT כמנגנון ההסתגלות של הגובה לתכנית הגדילה של הילד. בICTמתחילים לפעול הציר האנדוקריני GH – IGF-I, הקולטנים שלהם ותגובת תאי המטרה כווסתים העיקריים של הגדילה. ICT מתרחש במקביל לעלייה ברמות של IGF-I וIGFBP3 במהלך המחצית השנייה של השנה הראשונה לחיים, ולילדים עם DICT יש עיכוב בעלייה ברמות IGF-I בין 6 ל -14 חודשים.

תגובה למשבר אנרגיה

מגמות עיקריות באבולוציה האנושית התרחשו בעקבות שינויים גדולים במערכת האקולוגית. האנרגיה שמספקת המערכת האקולוגית מוקצבת לתהליכים ביולוגיים כגון תחזוקה, פעילות, גדילה ורבייה. מכיוון שאנרגיה לא היתה משאב בלתי מוגבל, נזקקנו לחלוקת משאבים דיפרנציאלית לתכונות חשובות, וגודל הגוף, שאינו הראשון ברשימת צרכני האנרגיה, משולב היטב בתולדות החיים ומהווה צרכן קריטי לתקציב האנרגיה. גוף גדול דורש יותר אנרגיה במהלך הגדילה, אך הוא גם חסכוני יותר בשימור החום ומקטין את התמותה. יתרון נוסף לגוף גדול הוא בתחרות לציד של יונקים גדולים. כשהיינו ציידים ואכלנו חלבון רב וטוב יכולנו לגדול יותר. הציידים-לקטים שנקראים קרו-מגנון וחיו באירופה עד לפני210000- 48000 שנה הגיעו לגובה גברים ממוצע של 174–178 ס"מ. עם המעבר לחקלאות לפני 12000 שנה, ולאיכות מזון טובה פחות, נעשו החקלאים נמוכים יותר - גובה הגברים הממוצע באירופה היה אז 166 סמ'.

כדי שיתרחש מעבר לגדילת ילדות לקראת גיל שנה, צריך הילד להיות במאזן אנרגיה חיובי. המעבר מושפע מתזונה ומעוכב על ידי מחלות, כאשר צריכת האנרגיה עולה במהירות. בחצי השני של השנה הראשונה לחיים, תת תזונה, זיהומים במערכת העיכול והשפעות נפשיות, חברתיות וכלכליות גורמות לאספקת אנרגיה לא מספקת, לDICT ולהפסד גובה. זהו המנגנון העיקרי לכך שהקומה נמוכה אצל ילדים החיים באזורים עניים במדינות מתפתחות. במחקר אורכי בקהילה בלאהור שבפקיסטן, הראה קרלברג שICT היה בממוצע בגיל 9 חודשים בכפר ובפרברים העשירים (כמו בשבדיה), 10 חודשים בקבוצה העירונית, 13 חודשים בקרב ילדי הפרברים העניים ו15 חודשים אצל העניים ביותר שסבלו מזיהומים תכופים ומתת תזונה. הפרעות הגדילה היו בהתאם וממוצע גובהם של גברים ונשים בוגרים בפקיסטן היה 162.5 ו155 ס"מ בהתאמה.

DICT אינו מלווה בהשלמת גדילה catch-up כמו שמלוות הפרעות גדילה בגיל מאוחר יותר. בניתוח שלנו של מאות תרשימי גדילה, לא נתקלנו במקרה אחד של השלמת גדילה אחרי DICT.

גיל הICT אינו תכונה גנטית אלא תוצאה של הסביבה בלבד, כפי שהוכחנו במחקר תאומים עם אלינה גרמן וצבי ליבשיץ מאוניברסיטת תל אביב. בטווח הזמן האבולוציוני הארוך, משברי אנרגיה נמשכים לעתים קרובות מעבר לדור יחיד, כגון במדבור, או תקופות של קרחונים. נמצאה קורלציה שלילית בין הICT לבין הגובה הממוצע של ההורים, דבר המצביע על כך שכשההורים נמוכים (בד"כ עקב DICT) התכונה תעבור גם לצאצאיהם, כנאה בתורשה אפיגנטית.

מדברים הרבה על 'הטבעה תזונתית תוך רחמית', והשפעתה על 'הפנוטיפ החסכן' שבהמשך מוביל לתוצאות בריאותיות כגון השמנה סכרת ויתר לחץ דם. אולם בעניין הגדילה השלב הקובע הוא הינקות, השנה הראשונה לחיים. הרוב המכריע של הינלדים עם פיגור גדילה תוך רחמי משלימים גדילה מיד לאחר הלידה ובסופו של דבר קומתם נורמלית. לפיכך, במונחים אבולוציוניים, גדילת העובר, שתלויה בעיקר בתפקוד הרחם והשליה, היא שלב יציב מידי מכדי להשפיע על הגובה הבוגר. מאידך, DICT מצביע על כך שהאירועים בשנה הראשונה לחיים משפיעים על הגובה בבגרות.

לסיכום, DICT הוא מנגנון הבצוע של אסטרטגית ההסתגלות למשברי אנרגיה בתקופת הינקות. הסתגלות אבולוציונית מתרחשת בקנה מידה המניח כי אותם תנאים סביבתיים יהיו בהמשך החיים ואף ישארו לדורות הבאים. המנגנונים ההסתגלותיים שהתפתחו במשל מליוני שנים אינם לוקחים בחשבון את רוויית האנרגיה של החברה המודרנית. ואכן, המעבר משלב הינקות לשלבי הילדות בתולדות החיים האנושיים הוא גם עיתוי המעבר ברוויית האנרגיה התזונתית המודרנית בחברות אמידות, וכתוצאה מכך, הסתגלות אבולוציונית למשבר אנרגיה לכאורה מביאה לשלוב הנפוץ של השמנת יתר וקומה נמוכה. ואכן, לילדים שסבלו מ DICT יש רגישות גדולה יותר להשפעות המטבוליות של תזונה עתירת שומן .

DICT הוא המנגנון העיקרי ל"קומה נמוכה אידיופתית". זהו מנגנון הסתגלותי אבולוציוני למשברי אנרגיה, ששיאו הוא קומה נמוכה שאינה רצויה בחברה המודרנית רוויות האנרגיה.


Featured Posts
Recent Posts
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Classic
  • Twitter Classic
  • Google Classic